ב"ה
ערב טוב לכל האורחות הנכבדות שבאו לשמוח עם משפחתי ואתי ביום חשוב זה, בו נהיית אני "בת מצווה" ומקבלת על עצמי, בעז"ה, אחריות למעשיי, דיבוריי ומחשבותיי.
לימדונו רבותינו שיש לחיות עם הזמן. ובמילים אחרות- כדאי ליהודי לחיות את חייו בהתאם לאירועי ונושאי פרשת השבוע אותה נקרא בשבת הקרובה, וכך בכל שבוע ושבוע.
בשבוע זה, נחיה באור פרשת "שלח לך".
כשליחה של הרבי לעיר דנייפרופטרובסק, ראיתי לא מעט "השגחה פרטית" בתזמון הפרשה ושמחת בת המצווה שלי. יצאתי לבדוק האם הרבי מתייחס למוטו השליחות המופיע בפרשה, גם לגבי זמננו אנו. עיינתי ומצאתי את שציפיתי למצוא- השליחות בעיני הרבי היא עניין עיקרי בחיי היהודי.
בשיחתו לפרשת שלח, בשנת תש"נ- לפני 20 שנה, קרא הרבי לכל יהודי לקבל על עצמו שליחות בתחום הפצת התורה בעולם ע"י ייסוד שיעורי תורה. במהלך הערב, נשתדל למלא את בקשת הרבי בשליחות זו. (פרטים בהמשך)
הרבי מסביר, שכל אדם שיצטרף לקריאתו, ויזכה להיות שליח עבור 10 אנשים, ברצינות כזו שישקיע בלימוד את כל 10 כוחות נפשו- יזכה לגילוי משיח, כי הרי שליח (בגימטריה 348) בתוספת 10- מתקבל 358 שהוא הגימטריא של המילה "משיח".
יהי רצון שאזכה לרתום את כל 10 כוחות נפשי לביצוע שליחות הרבי, ונזכה, מיד לגילוי משיח!
רציתי לשתף אתכן במחשבות נוספות מענייני הפרשה-
אנו נפגשים, השבוע, במקרה בו גדולי ישראל מקבלים החלטה לגבי היכולת או אי היכולת של העם להיקלט בארץ ישראל, עניין הגורם ליוצאי מצרים להתייאש ובעקבות כך למות במדבר.
האם טעו המרגלים בהשערתם? ומדוע כלב ויהושע התעקשו לדבר רק בעד הארץ?
המרגלים חשבו בסגנון "מדברי". זהו אופן חשיבה שלא מקובל על בורא העולם.
המרגלים התרגלו לחיים טובים- חיים בהם ניתן לשקוע בלימוד התורה יומם וליל ללא טרדות פרנסה וקיום. המרגלים, וכן העם התרגלו ללמוד תורה ונהנו מכך. בעצם- מה הבעיה בזה?
הבעיה היא שבמדבר, לא יכול היה העם לקיים את המצוות במלואן- אם אין לך קשר לחיי היומיום- התורה לא באה לידי ביטוי. יהושע וכלב ידעו זאת!
סיפור מעניין- אבל, איפה אנחנו בתמונה? כיצד זה קשור אלינו?
קשור מאד, אומר הרבי. אצל דור המדבר, היה, כאמור, פער בין הלימוד למעשה- היה לימוד ולא היה מעשה. הרבי מסביר, שיש ענין גדול בלימוד תורה, אבל תורה מלשון הוראה- ובעקבות הלימוד חייב להגיע מעשה. בהיותם במדבר, הרוויח עם ישראל בנושא הלימוד אך לא הגיע לשלב המעשה.
גם אנחנו, נהנות משיעורי תורה מעניינים, בואו נשתדל להפנים את הנלמד ולהורידו אל תוך המעשה.
אתכבד בזאת, להתחיל את חיי הבוגרים, בקיום אחת המצוות המוזכרות בפרשת השבוע שלנו- פרשת "שלח".
וכך כתוב- "ראשית ערסותיכם חלה תרימו תרומה" (במדבר פרק ט"ו)
זוהי מצוות הפרשת חלה- אחת המצוות המיוחדות לנשי ובנות ישראל. התורה מורה להפריש חלק מן העיסה ממנה מיוצרת החלה כתרומה לכהנים. הפרשת החלה היא מעיסה העשויה מאחד מחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל.
בואו יחד איתי נפריש חלה מן העיסה ממנה ייאפו לערב זה פיציות.
אפריש כחופן מהבצק, נכסה את העיסה כולה ונברך יחד- "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם להפריש חלה" "הרי זו חלה". את הכמות שהפרשנו ניתן למטבח על מנת שישרפו אותו. אגב, למדתי שניתן גם לעטפו ב-2 עטיפות ולזרקו לפח.
הלימוד התבטא גם במעשה!!!
שוב תודה על שבאתן לשמוח איתנו היום, מקווה שתיהנו.
ערב טוב לכל האורחות הנכבדות שבאו לשמוח עם משפחתי ואתי ביום חשוב זה, בו נהיית אני "בת מצווה" ומקבלת על עצמי, בעז"ה, אחריות למעשיי, דיבוריי ומחשבותיי.
לימדונו רבותינו שיש לחיות עם הזמן. ובמילים אחרות- כדאי ליהודי לחיות את חייו בהתאם לאירועי ונושאי פרשת השבוע אותה נקרא בשבת הקרובה, וכך בכל שבוע ושבוע.
בשבוע זה, נחיה באור פרשת "שלח לך".
כשליחה של הרבי לעיר דנייפרופטרובסק, ראיתי לא מעט "השגחה פרטית" בתזמון הפרשה ושמחת בת המצווה שלי. יצאתי לבדוק האם הרבי מתייחס למוטו השליחות המופיע בפרשה, גם לגבי זמננו אנו. עיינתי ומצאתי את שציפיתי למצוא- השליחות בעיני הרבי היא עניין עיקרי בחיי היהודי.
בשיחתו לפרשת שלח, בשנת תש"נ- לפני 20 שנה, קרא הרבי לכל יהודי לקבל על עצמו שליחות בתחום הפצת התורה בעולם ע"י ייסוד שיעורי תורה. במהלך הערב, נשתדל למלא את בקשת הרבי בשליחות זו. (פרטים בהמשך)
הרבי מסביר, שכל אדם שיצטרף לקריאתו, ויזכה להיות שליח עבור 10 אנשים, ברצינות כזו שישקיע בלימוד את כל 10 כוחות נפשו- יזכה לגילוי משיח, כי הרי שליח (בגימטריה 348) בתוספת 10- מתקבל 358 שהוא הגימטריא של המילה "משיח".
יהי רצון שאזכה לרתום את כל 10 כוחות נפשי לביצוע שליחות הרבי, ונזכה, מיד לגילוי משיח!
רציתי לשתף אתכן במחשבות נוספות מענייני הפרשה-
אנו נפגשים, השבוע, במקרה בו גדולי ישראל מקבלים החלטה לגבי היכולת או אי היכולת של העם להיקלט בארץ ישראל, עניין הגורם ליוצאי מצרים להתייאש ובעקבות כך למות במדבר.
האם טעו המרגלים בהשערתם? ומדוע כלב ויהושע התעקשו לדבר רק בעד הארץ?
המרגלים חשבו בסגנון "מדברי". זהו אופן חשיבה שלא מקובל על בורא העולם.
המרגלים התרגלו לחיים טובים- חיים בהם ניתן לשקוע בלימוד התורה יומם וליל ללא טרדות פרנסה וקיום. המרגלים, וכן העם התרגלו ללמוד תורה ונהנו מכך. בעצם- מה הבעיה בזה?
הבעיה היא שבמדבר, לא יכול היה העם לקיים את המצוות במלואן- אם אין לך קשר לחיי היומיום- התורה לא באה לידי ביטוי. יהושע וכלב ידעו זאת!
סיפור מעניין- אבל, איפה אנחנו בתמונה? כיצד זה קשור אלינו?
קשור מאד, אומר הרבי. אצל דור המדבר, היה, כאמור, פער בין הלימוד למעשה- היה לימוד ולא היה מעשה. הרבי מסביר, שיש ענין גדול בלימוד תורה, אבל תורה מלשון הוראה- ובעקבות הלימוד חייב להגיע מעשה. בהיותם במדבר, הרוויח עם ישראל בנושא הלימוד אך לא הגיע לשלב המעשה.
גם אנחנו, נהנות משיעורי תורה מעניינים, בואו נשתדל להפנים את הנלמד ולהורידו אל תוך המעשה.
אתכבד בזאת, להתחיל את חיי הבוגרים, בקיום אחת המצוות המוזכרות בפרשת השבוע שלנו- פרשת "שלח".
וכך כתוב- "ראשית ערסותיכם חלה תרימו תרומה" (במדבר פרק ט"ו)
זוהי מצוות הפרשת חלה- אחת המצוות המיוחדות לנשי ובנות ישראל. התורה מורה להפריש חלק מן העיסה ממנה מיוצרת החלה כתרומה לכהנים. הפרשת החלה היא מעיסה העשויה מאחד מחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל.
בואו יחד איתי נפריש חלה מן העיסה ממנה ייאפו לערב זה פיציות.
אפריש כחופן מהבצק, נכסה את העיסה כולה ונברך יחד- "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם להפריש חלה" "הרי זו חלה". את הכמות שהפרשנו ניתן למטבח על מנת שישרפו אותו. אגב, למדתי שניתן גם לעטפו ב-2 עטיפות ולזרקו לפח.
הלימוד התבטא גם במעשה!!!
שוב תודה על שבאתן לשמוח איתנו היום, מקווה שתיהנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה